טיול עסקי לאוסטרליה זילף את המסה של הרפתקאות. כשהרכבת באה, עמיתים נסדקו בקצה קנגורו: "הדבר העיקרי: לבקר את בירת המהגרים". מאוחר יותר, אחד מהם קרא בחזרה לומר כי מה שנקרא סידני. העיר, אשר ידעתי בצורה מושלמת על ספרים, הנושא של הפנטזיות הילדות שלי. כאשר התברר כי השבוע מ ראש התאגיד המקומי בשם, כי סוף השבוע מתוח במשך שלושה ימים, מיהרתי לידיונים בסידני.
כבר בתחנה הבנתי: קנברה, ההון הרשמי, מאבדת באופן משמעותי את העם, שהמתנחלים הראשונים הושוו עם פנינה הים. לאחר הסרת החדר במלון צנוע, ישר מיהר אל בונדאי המפורסם. נשטף את צער המים הקרים, דפק את המחשבה של העובדים מתוך הראש, עוזב בשמש. ואז, לזכור בני נוער, שכר סירה ושחה באוקיינוס הפתוח. פגשתי לווייתנים, דולפינים, כרישים ואפילו פינגווינים זעירים (אז אמרו לי שראו את החיות האלה - כדי למשוך מזל טוב עד סוף השנה). כמו בר מזל שקיבלתי לכאן בתחילת מאי והצליח לתפוס את התקופה של הגירה פעילה של תושבי האוקיינוס!
היום השני בילה על אדמה. הוא הלך לאחד מטיולים רכיבה, אשר פופולריים יותר ויותר בסידני. זה היה נסער, כמובן, כי בהתחלה המדריך לקח אותנו להכיר חוף בונדאי, הוא אמר, של כל סיור עירוני. על החוף, היינו מאוד ידידותיים, אבל אז, כאשר על הגבעות, דרך השערים המונומנטליים הלך למפרץ של פורט ג 'קסון ובמתוח המחוזי בוהמי, שם רוב מועדוני הלילה של סידני ממוקמים בקתדרלות מימי הביניים, מן הנאה טבעי ועשויו הופכים על שעמום לא נשכח פחות פה אחד.
מנוחה מלאה החליטה לקניות ותקשורת עם הטבע. בשעה מוקדמת בבוקר השחה, קצת נשרפת ברחובות שעליה מגונות את ענקי הגורקדים על בתים וינטג 'מקסים, יצאו לאט על מכונית שכורה ברבעון שנבנה באתר הנחיתה של המתנחלים הראשונים. זה נקרא נכון מגנט עבור Shopaholics. מסה של חנויות מזכרות, תערוכות ומכירות. רועש, מחניק, צפוף. לא יכולתי לעמוד, ברח, קנה כרטיס אל השיט. משיכות פרידה יפות: "הליכה" על שמורה לנסוג "הרים כחולים", ארוחת ערב בפאב כפרי מבושל בשר יען, מזכיר בשר (בשר של אופטום, קנגורו ותנין בירה אוסטרלית נפלאה.