תגיד שאני אוהב פראג - לא אומר כלום. אני מאוהבת בה מאז ילדותו, החל בכרטיסי חג המולד ששלחו אלינו, החיים שם קרובי משפחה. ועכשיו, לבסוף, ואחותי הגיעה לשם.
בעת בחירת מלון, היינו מודרכים על ידי שיקולים - זול, יותר - פחות הגון, כך תחבורה ליד ללכת. ובסופו של דבר, נעצר בפראג -6, זה קרוב לשדה התעופה, אבל רחוק מהמרכז.
באופן עקרוני, זה לא משנה, זה הגיע למלון רק כדי לבלות את הלילה ואת ארוחת הבוקר בבוקר.
הם התיישבו לתוך המלון, נבדקו קצת, חמושים עם קלפים, מדריכים והלכו למרכז ההיסטורי.
מזג האוויר בסוף ספטמבר עמד מפואר, יום שמש וחם. אני בדרך כלל ממליץ ללכת הרפובליקה הצ'כית באוקטובר. זוהי מהומות של צבעים, קסם כזה - מילים קשה.
ביום הראשון החלטנו רק לצבור לטייל ללא מטרה מסוימת.
נוף מרחוק:
שעון אסטרונומי מפורסם בכיכר העיר העתיקה:
כל שעה עליהם הולכים לקהל של תיירים כדי לראות את המצגת.
מעל לחייג יש חלונות שבהם מופיעים דמויות בובות.
אתר תצפית - מגדל פטישינסקאיה:
הגובה הוא 60 מטר, יש שתי רמות ופותח נוף מדהים של העיר.
כדי deck תצפית אתה יכול לטפס על השלבים, אתה יכול במעלית, אבל זה כבר שילם.
קתדרלת סנט ויט:
מצבת מזרקה "גברים משתין":
אוספת תיירים רבים המנסים לצלם אותו.
ברחובות הגותיים היפים ביותר, בתי קפה וספסלי מזכרות רבים.
הם הלכו לאכול, והחליטו שיהיה צורך לנסות משהו לאומי, והיינו הציענו להתחיל עם הכפתורים והרציפים. רק וטעים.
הם ירדו, הביטו בו, החזיר המלון צפוף בהופעות.
שאר הימים הוקדשו לטיולים, כמו גם נסיעות למדינות הקרובות.
קניתי צעצועים - "פירורים" (זה בדרך כלל אופי כת מן הקריקטורה). הבן אהב את המלחיטה שלה כל כך הרבה, עדיין לא נפרש איתו, אף על פי שכבר היה מהודק קצת, והוא כבר נעלם.
כצפוי, פראג, ואכן, הרפובליקה הצ'כית גרמה לי רושם בל יימחה.
עם ההגעה הביתה, לא יכולתי לבוא לעצמי במשך זמן רב ולהתרגל למציאות הסובבת.
זו אהבת אמת!